רישום בית משותף בטאבו

מטרת מאמר זה היא לתאר את תהליך העברת הרכוש בישראל בקשר למכירה חוזרת של בתים הרשומים בלשכת רישום TABU. יש לציין כי תהליך הרישום לדירות רשומות משתנה באזורים שונים בארץ, כמו ירושלים, תל אביב והגדה המערבית.

לאחר סיום הרישום מופקדת בפנקס המקרקעין הודעת אזהרה על שם הקונה

למרות שבדרך כלל הדבר נחשב כהגנה מספקת על האינטרסים של הרוכש, הוא נותר במרשם המקרקעין עד לסיום רכישת בית חדש או העברת נכס מבעל אחד לאחר. לאחר המכירה או ההעברה לצדדים שלישיים, יש להזין את הנכס הרשום (למשל בית, דירה או בניין דירות) במרשם המקרקעין כדי להשלים את הרישום. ייתכן ותצטרכו לבצע מדידה של הדירה על מנת לקבל את מלוא הזכויות בטאבו.

ללא הונאה מצבים כמו האמור לעיל ניתנים לתיקון

אך כמעט בוודאות הם יאריכו ויסבכו את תהליך החתימה על חוזה ועוד יכעיסו את הרגשות הגבוהים הרגילים הקשורים לרכישות נדל"ן. כמו כן יש לציין כי האחריות מוטלת על המשכיר וכי חוזי שכירות בכתב העוסקים בכסף הם חלק מחיי המשכיר. כששוכרים חדר בבית משלכם, זה תמיד רעיון נבון לערוך הסכם חכירה שמפרט מה מצופה מהדיירים (השותפים לדירה) ומה האחריות שלכם כלפיהם. בין אם הדייר נמצא בדירתו שלו ובין אם בדירת שכירות נפרדת עשוי להשתנות בכל עת, דבר החורג מתחום מאמר זה.

בדוק את תוכניות הייעוד של עירך

כדי לוודא שאתה עושה זאת באופן חוקי ורשום אם הקרקע אכן בבעלות משפחתך או משותפת למשפחתך. דוגמה אחת יכולה להיות אם אתה מחזיק דירה במקום כלשהו ועמותת בעלי הבית אוסרת על תושבים אחרים שאינם בני משפחה. יכולה להיות מגבלה על מספר האנשים שלא יכולים להיות מחוברים לבית וניתן לשחרר אותם. חוק הקרקעות משנת 1969 מתאר את המבנה החוקי וסוגי הרכוש, כולל רכוש, רישום מקרקעין, שימוש בקרקע ומס קרקע. המשמעות היא כי הנכס חייב להיות רשום כיחידה ולא לחלק אותו לסעיפים נפרדים.

החוק מאפשר לממשלה לטעון שהקרקע אינה בבעלות הבעלים. מאוחר יותר, בתיקון משנת 1957, קבע החוק גם כי כל הנכסים שהוחזקו מאז 1956 יהיו כפופים לאותן דרישות רישום שהיו נקבעות אם היו נרכשות בשנים 1956, 1957, 1958, 1959, 1960 או 1961. – — באשר למידע הכלול בו, הדרישות לרישום נכס בטאבו שונות בהתאם לחוק המקרקעין משנת 1969 וחוק 1956. העברת המקרקעין החוקית מתבצעת כאשר מסמך מבוצע ונרשם בלשכת רישום המקרקעין, המכונה גם טאבו טאבו טאב. המידע החשוב ביותר על רכוש ציבורי מוזכר ב- TABU, ואילו מידע פרטי על אזורי רכוש עצמאיים שאינם שם וכתובת אינו מוזכר.

קיימת גם מערכת של רישום זכויות קניין (Torrens title), המאפשרת לאדם להשיג במהירות את התואר של נכס פרטי, כגון בית או נכס בשטח ציבורי, בדרך כלל דרך האינטרנט. בעלות זמנית במקרקעין נקבעת על פי זמן השימוש בנכס (המשותף לנכסים פרטיים בחגים וכדומה).

אם הנכס מושכר בהתראה קצרה

הוא נחשב למלון או למלון על פי חוק מס המכירה באוהיו. אם יש לכם חמישה חדרי שינה או יותר המפורטים כדירות משותפות או אם החדרים מחולקים למספר מבנים, הרי שזה נחשב כלינה או כמלון. יתכן שתצטרך להירשם כמשרד למשרד ההכנסה וייתכן שתצטרך להגיש בקשה לאישור מדינת אוהיו.

יש לתאר את חוזה השכירות את הפרטים המבלבלים שיש לברר במרחב המשותף

לכל דייר יש זכויות המתוארות בחוק המקומי והממלכתי, ואפילו חדר יכול להפוך את הנכס למלון, אם כי תחומי שיפוט מקומיים יכולים להגדיר הגדרות משלהם. זכרו, תוכלו לתבוע, לכן וודאו כי החוקים המקומיים, תכניות הפיתוח וההיתרים שלכם מאפשרים לכם לשכור חדרים בביתכם. בערים מסוימות וב- HOA חלות מגבלות על כל מי שאינו בן משפחה המתגורר ברכושך, כגון בעל דירה או שוכר.

כתבי בעלות ניתנים רק לבעל הנכס, בעל הזכויות, ושטרי בעלות אינם ניתנים לאנשים שיש להם זכויות קניין אחרות מלבד רכוש. מרבית משכנתאות הבית נותנות למלווה את הזכות להעניק הלוואה כאשר מתרחשת העברת בעלות או עניין בנכס.

מרשם המקרקעין אינו משמש כערבות מוחלטת לתואר המאפשרת שימוש בשטר הוכחה לבעלות על זכויות קניין אחרות

החוק קובע כי סוכנים שלא יצליחו לרשום נכס או להשאיר את המסמכים על הקרקע ייקנסו. בשנת 2016, רק 1.5% מכלל הנכסים ב- TABU, כלומר כ -2,000, רשומים. דו"ח של משרד הקרקע ופיתוח עירוני (פורסם בשנת 5711/2007) מצביע על הצורך בהכנסת מרשם מקרקעין.