מהלכי בלט אחרים כמו Chasse Pas de Pas, Bourree, Port, Bra and Arm דומים למהלכי בלט המשמשים בכוריאוגרפיה של המחול המודרני. צעדי בלט ברבידות ובמחול מודרני מבוצעים בזוויות אלכסוניות בזמן שהגוף מסתובב.
ריקוד מודרני כולל שרשראות
סיורים, שרשראות, סיבובים, מצנחי רחיפה, מדרגות מצנחי רחיפה, מדרגות המבוססות על סילונים, סיורים, קפיצות ברק, מדרגות קדמיות, אחוריות, צדדיות וצדדיות, כמו גם פסגות. שלבי ריקוד מודרניים מסוימים מבוצעים במחצה מחודדת או יחפה (ריקוד מודרני ללא סנדלים) במהלך הופעות במה.
מחול הוא צורת אמנות ביצוע המורכבת מרצף תנועות אנושיות שנבחרו בקפידה. לתנועות יש ערך אסתטי וסמלי שמוכר על ידי מבצעי מחול וצופים בתרבות מסוימת.
הללו – בית ספר למחול בניגון יהודי מציעה מגוון עצום של לימוד סגנונת ריקוד לנשים דתיות וכן קורס הדרכה במחול מהקשת הרחבה של תחום הריקוד המחול הבלט ועוד
כיום ניתן לייחס את הריקוד המסורתי לסין העתיקה
יוון, רומא וסין, תרבויות בהן האמנות פורחת. למרות שמקורות הריקוד הם ייחודיים ואף מדינה לא מאמינה שהמציאה אותו, היסטוריונים התחקו אחר המחול העתיק 9,000 שנה מאז הודו המודרנית. עדויות ארכיאולוגיות לריקוד מוקדם כוללות ציורים בני 9,500 שנה בהודו, בקתות סלעים כמו הבימבטקה וציורי קברים מצריים המתארים דמויות מחול משנת 3300 לפני הספירה.
עבור רבים בסין העתיקה, ביוון, ברומא ובהודו העתיקה, שם פרחו הציוויליזציות והאמנות, המחול היה אמצעי לחגיגת סעודות, מקור בידור וטקס דתי.
מקורו של הבלט ניתן לחזור לחצרות הרנסנס האיטלקי במאה ה -15. ריקודים חדשים ספציפיים, במיוחד ראשית הסלסה, הומצאו בקובה בסוף המאה ה -19.
אדונים למחול לימדו את האצולה את הצעדים
כדי שהם יוכלו לקחת חלק בהופעות כסוג של בידור חברתי. במאה ה -17 הגיע הבלט לשיאו תחת המלך לואי הארבעה עשר. הריקוד המודרני החל כצורה חופשית של בלט לירי, אך קהילת רקדני הבלט המקצועיים סירבה להפסיק לרקוד.
הללו בית ספר למחול מלמדים בנוסף סגנון היפ הופ וג'אז
הוצע כי לפני המצאת השפה הכתובה, הריקוד היה חלק חשוב בהופעה בעל פה להעברת סיפורים מדור לדור. ניתן למצוא הפניות לריקוד בהיסטוריה המוקדמת המוקדמת ביותר, עם הזכרת הורוטנז היווני מאפלטון, אריסטו, פלוטארכוס ולוסיאן.
מדובר בדרמה וריקוד, שמילאו תפקיד חשוב בתרבות ההודית. הנוסחה היא דיון במחול היווני והרומי, ואחריו היסטוריה של מחול התיאטרון המערבי ומסתיימת בסקירה כללית של מחול במדינות רבות, ששימשה בשנים הבאות סופרים רבים.
ספרים רבים, כתובים ומלמדים, מכילים פרקים חשובים על תולדות המחול, כולל רישומי פרנסיס פיקוק משנת 1805, הקודים של קרלו בלאס משנת 1830, אמנות הריקוד של אדוארד פררו משנת 1859 ואקדמיה החובבנית של EB ריילי משנת 1870.
קשה לגשת להיסטוריה של המחול מכיוון שהיא לא הותירה שום חפצים פיזיים שניתן לזהותם ששרדו במשך אלפי שנים, כגון כלי אבן, כלי ציד וציורי מערות. לכן לא ניתן לזהות מתי הריקוד הפך לחלק מהתרבות האנושית.
ריקוד
הוא התנועה הקצבית של הגוף למוזיקה, הנותנת מרחב ומטרה לבטא רעיונות ורגשות, לשחרר אנרגיה וליהנות מהתנועה עצמה. ריקוד, כמובן, מורכב מתנועות הקשורות לעבודה, נסיעות והישרדות, ועבודה וריקוד נפוצים בתרבויות רבות, ולרוב מחול מלווה בפעילויות כאלה. עם זאת, התנועות שמבוצעות בריקוד יומיומי הן תנועות שאינן קשורות ישירות לפעילויות אלה.
ריקוד
הוא דחף רב עוצמה באומנות הריקוד, דחף שכאשר הוא מועבר על ידי שחקנים מיומנים, הוא יכול להפוך לאקספרסיבי ולשמח את הצופים שיש להם את התחושה או רוצים לרקוד בעצמם. לריקוד יש קשר בין שני מושגי האמנות והמחול, והריקוד הוא הדחף העוצמתי שלו: זוהי אמנות כוריאוגרפית המופעלת על ידי אנשי מקצוע, שחלקם חזקים מאחרים ואמנות שקיימת באופן עצמאי מאחרים.
ריקוד אפריקאי או אפרו-אמריקני
הוא מונח רחב המתאר סגנונות ריקוד ותרבויות רבות של מדינות אפריקה, במיוחד בדרום אפריקה. ריקוד אפריקאי מתייחס לריקודים סלוניים מסורתיים, ריקודים טקסיים ודתיים, ריקודים לאירועים קהילתיים או דתיים בהנחיית כמרים או ג'ירוטים, ריקודים ודרמות פולחניים, כמו גם מסורות תרבותיות נפוצות, היסטוריות קהילתיות ואמירות מטפוריות המובעות באמצעות מוסיקה וריקוד. הוא השפיע על המחול החברתי בחלקים מהפזורה האפריקאית באמריקה ובקריביים, כמו גם על המחול המודרני במחצית השנייה של המאה ה -20.
עבור היוונים הקדמונים, הריקוד היה חלק חשוב בטקסים הדתיים ובחיי היומיום. בתקופת הרנסנס האירופי (אמצע המאה ה -13 עד ה -15) הריקוד הפך לאמנות ולא לבידור.
זה היה נכון מההתחלה עבור אחת מחברות הבלט האמריקניות המשפיעות ביותר בחמישים השנים האחרונות
תיאטרון המחול של הארלם. ארתור מיטשל ייסד את החברה בניו יורק ועשה היסטוריה כרקדן הראשי השחור של בלט ניו יורק בשנת 1955. בשנת 1969, בשיאה של התנועה לזכויות האזרח, מיטשל וקרל שייק ייסדו את תיאטרון המחול בהארלם.
אתם מוזמנים לבקר באתר של הללו שהופק ע"י סטודיו DNA MEDIA בנית עיצוב וקידום אתרים
כדי לספק את בסיס הסטודנטים ההולך וגדל שלו, מיטשל שותף עם אמן הבלט לשעבר שלו קרל שייק כדי לעזור לו בניהול בית הספר ובניהול תיאטרון המחול של הארלם. החברה עשתה עבודות חלוציות בעולם המחול על ידי שילוב הבמה והפצת אמנות הבלט באמצעות עבודות יחסי ציבור מאסיביות בבית ומחוצה לה. תיאטרון המחול הפך להשפעה מתמשכת על סצנת הבלט האמריקאית והפך מגדלור לרקדנים שחורים.
לעוד מידע על הללו בית ספר למחול מספרים על היסטוריה של הריקוד והמחול והיסטוריה של הריקוד והמחול ניתן לגשת לאתר halelu.co.il